גדעון רייכר רוצה לדעת למה מתעניינים כיום יותר ויותר בקבלה, כמה זמן נדרש להשיג את החיים הנצחיים, ולמה סוגיית המוות לא ממש מטרידה את מי שלומד קבלה. הרב ד"ר מיכאל לייטמן משיב לו.
גדעון רייכר: להערכתך, למה אנשים מתעניינים, מתעמקים ומתקרבים לקבלה כיום?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אני חושב שבכל אחד ואחד מאיתנו מתפתחת תחושה עמוקה של ייאוש. יוצא לי להיפגש עם קהל רב בכל שבוע, אני רואה וחש מה מטריד את רוב האנשים.
גדעון רייכר: בוא נדמה לרגע שאני, "בור ועם הארץ", מקיש על דלתך ומבקש שיעור ראשון בקבלה. הייתי רוצה תשובה מוחשית, לדוגמה: האם לקבלה יש איכויות ויכולת לגרום לי להיות מרוצה ממה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: זו הסיבה שהיא נקראת "חכמת הקבלה", שכן היא מלמדת את האדם איך לקבל באמת, וליהנות מכך שהשיג.
גדעון רייכר: אם כך, לפי דבריך אני גם ארצה, גם אבקש וגם אהיה מלא סיפוק מזה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: זהו המצב הרצוי ביותר – רציתי משהו, קיבלתי, אני נהנה מזה, ויש לי חיסרון נוסף להשיג עוד יותר וליהנות, בעודי נהנה גם ממה שהשגתי קודם. זה לא נעלם, אלא אני נהנה יותר ויותר, כאשר בכל פעם התענוג הולך וגובר.
גדעון רייכר: אני עדיין ממשיך לרצות, אבל ההבדל הוא שאני גם מרוצה ממה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: כן. דבר לא נעלם, אלא רק מתווסף לו עוד ועוד תענוג.
גדעון רייכר: התחלה לא רעה. עד היום הייתי בטוח שהאמביציה היא המנוע החיובי היחיד שמניע את העולם לפעול עוד ועוד.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה רואה לאן האמביציה מביאה את האדם? הוא נעשה אומלל יותר ויותר. האמביציה אמנם מביאה למעין התפתחות, שבה האדם רוצה ורץ אחר רצונותיו, אולם אחר-כך הוא מתחיל לדעוך.
גדעון רייכר: אם כך, לפי מה שאני מבין חכמת הקבלה גורסת שאני יכול להמשיך לחיות לנצח?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לנצח, בלי שום בעיה. וזו המטרה שאליה חייב כל אחד להגיע.
גדעון רייכר: מה, אני יכול לחיות מאתיים או שלוש מאות שנה?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: למה מאתיים? אין-סוף.
גדעון רייכר: יש מישהו שכבר הגיע לזה?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: ודאי. אתה יכול להגיע עכשיו, בחייך בעולם הזה, להרגשת החיים הנצחיים.
גדעון רייכר: עד שבחטף יבוא אליי המוות.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא.
גדעון רייכר: אבל המוות חייב לבוא.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא, אם אינך מזדהה עם מה שקורה לגוף, אלא עם זרימת החיים הנצחיים שעוברים דרכך, בעודך רוצה ומתמלא ללא הרף.
גדעון רייכר: אבל המוות יגיע.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא. המוות עובר על הגוף! הוא לא עובר עלייך, על הרגשתך הפנימית.
גדעון רייכר: אם כן, בעצם אתה אומר ש"אני" אמשיך לחיות אחרי מותי, גם אחרי שיקברו את גופי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: "אתה" ממשיך ללא כל קושי. אתן לך דוגמה, זה כמו שבתום שיחתנו, כשתחזור הביתה, תוריד את החולצה ותזרוק אותה לכביסה, נכון?
גדעון רייכר: כן.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: בצורה כזו אתה זורק את "הקליפה", את גופך לכביסה, וממשיך הלאה.
גדעון רייכר: אז אתה מאמין בהישארות הנפש?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אני לא "מאמין", אלא הקבלה נותנת לך את האפשרות להזדהות עם החלק הנצחי שבך, שבתוכך. עלייך רק לגלות את החלק הנצחי הזה בתוכך, להזדהות עימו, לדבוק בהרגשה הזאת, ומפני שהיא חזקה ממאורעות הגוף, אזי במותו של הגוף אתה לא תרגיש שנפטרת ממשהו חשוב.
גדעון רייכר: ומה קורה עם הגוף?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: הרגשת החיים בתוך הנשמה גבוהה יותר מתחושת החיים בגוף שלנו. אתן לך דוגמה: אדם שקוצץ את ציפורניו או גוזר את שערותיו אינו מרגיש כאב. מדוע? מפני שהציפורניים והשערות הן כמו שתי דרגת התפתחות נמוכה יותר – דרגת ה"צומח" לעומת דרגת התפתחות גבוהה יותר – דרגת "החי". לכן הגוף החי אינו מרגיש את הכאב בזמן הגזירה. בדומה לדוגמה זו ניתן להקיש מתחושת החיים בתוך הנשמה לתחושת החיים בגוף.
גדעון רייכר: ואם אהיה תלמיד חרוץ ומתמיד, כמה זמן ייקח לי להשיג את "החיים הנצחיים"?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: כמה שנים.
גדעון רייכר: ואיזה שינוי יחול בי בעוד כמה שנים?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה לא תבדיל בין העולם הזה לעולם הרוחני. העולם הזה יהיה שקוף עבורך, ודרכו אתה תראה את מערכת הכוחות שמפעילה את העולם שלנו– את המציאות שאנו חשים.
גדעון רייכר: אבל אהיה מאושר יותר?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה תרגיש עולם ומלואו מעבר למוגבלות הגוף, הבריאות והעייפות. על כן תרגיש עצמך שלם, נצחי, חופשי, ללא הגבלה בהבנתך, בידיעתך ובמתרחש סביבך.
לאתר:"קבלה לעם :עם גדעון רייכר"
תוכנית טלוויזיה: סביב השולחן עם גדעון רייכר, חלק א'
תוכנית טלוויזיה: סביב השולחן עם גדעון רייכר, חלק ב'
